<h1>סמ"ק מצוריך סימן קס"א</h1>
<h2>דף לט.</h2>
שלא להרכיב אילן כדכתיב (ויקרא י"ט) בהמתך לא תרביע כלאים א) שדך לא תזרע כלאים, ודרשו רבותינו (קידושין ל"ט) מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרבעה ומה בהמתך נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ ובין חוצה לארץ ב). א) פירוש אילן של תפוחים והרכיבו באילן של תותים או של מין אחר וכן כל שני מינים בין באילן בין בדשא. לשון ס"ק. ב) באילן גם בדשאים משום בעי דהרכיב שני דשאין פרק אילו טרפות (דף ס') כדפרש בתוספות שם, עכ"ל סמ"ק. כתיב שדך לא תזרע כלאים שלא יזרע שני מינים כאחד בארץ ישראל ואומר בפרק קמא דקידושין (דף ל"ט) שדך למעוטי זרעים שבחוצה לארץ ואומר שם כי רב יוסף היה מערב הזרעין לכתחילה וזורען בחוצה לארץ ותניא בפרק אילו הן הלוקין (מכות דף כ"א) המנקש כלאי זרעים בקרקע לוקה רבי עקיבא אומר אף המקיים ואין כלאים באילנות אלא הרכיבה בלבד אבל מותר להביא זרעין זה בזה של אילן ושל ירק ולזורען כאחד. עוד יש חילוק בין כילאי זרעים לכילאי אילנות כי בכילאי זרעים מותר לומר לגוי לזורען ובכילאי אילנות אסור. הזורע זרעים כילאים וכן המרכיב אילנות כלאים ואע"פ שהוא לוקה מותרים באכילה ואפילו לאותו שזרען, עכ"ל ס"ג.
